רש"י על מלכים א ז׳:ל״ט

« רש"י על מלכים א ז׳:ל״ח רש"י על מלכים א ז׳:מ׳ »

39 וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַמְּכֹנ֔וֹת חָמֵ֞שׁ עַל־כֶּ֤תֶף הַבַּ֙יִת֙ מִיָּמִ֔ין וְחָמֵ֛שׁ עַל־כֶּ֥תֶף הַבַּ֖יִת מִשְּׂמֹאל֑וֹ וְאֶת־הַיָּ֗ם נָתַ֞ן מִכֶּ֨תֶף הַבַּ֧יִת הַיְמָנִ֛ית קֵ֖דְמָה מִמּ֥וּל נֶֽגֶב׃ ס

פירוש רש"י על מלכים א ז׳:ל״ט

39 עַל כֶּתֶף הַבַּיִת. כְּנֶגֶד כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית.

40 מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית. מָשׁוּךְ מִצַּד דָּרוֹם לְצַד צָפוֹן, וְזֶה קֵדְמָה מוּל נֶגֶב, מִקְצוֹעַ מִזְרָחִית צְפוֹנִית, כְּנֶגֶד הָאֲוִיר שֶׁבֵּין כֹּתֶל צְפוֹנִי שֶׁל בַּיִת לְצַד כֹּתֶל הָעֲזָרָה, וְצַד צְפוֹנִי קָרוּי מִמּוּל נֶגֶב, מָשׁוּךְ וּמְרֻחָק מִן הַדָּרוֹם, וְאֵין 'מוּל' וּ'מִמּוּל' שָׁוִין בְּפִתָּרוֹן.

« רש"י על מלכים א ז׳:ל״ח רש"י על מלכים א ז׳:מ׳ »